מינו בן גיגי
לידה | 23 באפריל 1960 |
---|---|
פטירה | 6 ביוני 2011 (בגיל 51) |
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | עברית |
מינו (מרים) בן-גיגי-יגר (23 באפריל 1960 - 6 ביוני 2011) הייתה סופרת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם מרים בן-גיגי, בקומונה אורסה (Orsay), 20 ק"מ דרומית-מערבית לפריז, למשפחה דתית, השנייה בין ארבעה ילדים, בת ללוסיאן-ז'יל בן-גיגי, יליד אלג'יריה, ואידה לבית סטופ, ילידת גליציה. אביה הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה בטכניון ואמה הייתה בעלת תואר דוקטור ומורה לגאוגרפיה והיסטוריה.
מינו בן-גיגי עלתה לישראל עם משפחתה בשלהי 1969. למדה בתיכון דתי לבנות בחיפה, ושירתה בנח"ל. לאחר נישואיה עברה להתגורר בגבעתיים. למדה במדרשה לאמנות ברמת השרון, ולאחר מכן היסטוריה באוניברסיטה העברית. עבדה כדיילת קרקע.
הייתה אם לארבע בנות.
ספרים שחיברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה אני, שלום בת שמואל יצא לאור בשנת 2003 בידיעות אחרונות - ספרי חמד, בעריכת לילי פרי.
זהו רומן המתרחש על רקע המרד הגדול נגד רומי. שלום בת שמואל, צעירה ירושלמית בת אצולה, שוכלת את בעלה ושני ילדיה התינוקות בזמן נפילת ירושלים. היא בורחת למדבר, שם היא חוברת לסיקריים, מאנשיו של אלעזר בן יאיר, שהיו בדרכם למצדה. היא ניצלת מניסיון התנקשות ומגיעה לעין גדי הריקה. שלום ממשיכה למצדה ונמצאת בה בזמן המצור הרומי.
היא מצליחה להימלט ממצדה יחד עם פליטים נוספים. סילבה, המושל הרומי ומפקד המצור על מצדה, מחלץ אותם מארץ ישראל החרבה ולוקח אותם עמו לרומא, שם הופכת שלום לפילגשו וחיה חיי נוחות ורווחה. בנה אליכין לומד בגימנסיון ומתחתן עם מירתה, פליטת מצדה, עמה גדל. בערוב ימיה, שלום מעלה על הכתב את סיפור חייה. הספר מסתיים לאחר מותה, כשבנה אליכין כותב מכתב ליוסף בן מתתיהו ומצרף אליו את סיפור חייה.
ספרה בראשית הייתה אהבה יצא לאור בשנת 2012 בהוצאת טוטם ספרים. הספר מתאר את ארנו והאמן, זוג נאהבים, הבוראים יחדיו את העולם.
ספרים שתרגמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלפונס דודה, מכתבים מן הטחנה, תמוז, 2004.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על "אני, שלום בת שמואל"
- David Schonberg, "Memoirs of the last stand", Jerusalem Post, 4 November 2004.
על "מכתבים מן הטחנה" לאלפונס דודה
- תלמה אדמון, "באור פרובאנסאלי", מוסף שבת - ספרות וספרים של העיתון מעריב, 12 בנובמבר 2004, עמ' 26.
- לנה שילוני, "קסמי פרובאנס", המוסף לשבת - ספרות של העיתון ידיעות אחרונות, 30 ביולי 2004, עמ' 26–27.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מינו בן גיגי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מינו בן גיגי באתר סימניה
- תמר לנדאו, זווית קצת אחרת על מיתוס מצדה, באתר הארץ, 21 ביוני 2004
- יורם מלצר, "זו שנותרה לספר", מוסף חג - ספרות וספרים של העיתון מעריב, 26 באפריל 2004, עמ' 30–31.
- תומר חרוב, "הוצאות ספרים: חמישה גוונים של מקור", באתר mynet, 9 ביוני 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דודה, אלפונס, 1840-1897 מחבר, כתבי אלפונס דודא
- ישראליות ילידות צרפת
- ישראלים ילידי צרפת
- סופרות כותבות עברית
- סופרים כותבי עברית
- בוגרות תיכון עירוני ו' (חיפה)
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרות המדרשה לאמנות
- בוגרי המדרשה לאמנות
- עולים בשנות ה-1960
- דיילי קרקע
- ישראליות שנולדו ב-1960
- ישראלים שנולדו ב-1960
- ישראליות שנפטרו ב-2011
- ישראלים שנפטרו ב-2011